הצגת המקור של אורי בלנק, תומר הכוהן, אור ינוביץ'

== הגדרת המושג ==

=== '''הגדרת מושג: סינגוגה ואקלזיה- אור ===


•	מסגרת הזמן- מאות 10- 12



•	מסגרת המקום- עיירות שו"ם בגרמניה



•	מקור המילה- 
שניהם- פסלים בקתדרלה של פרייבורג בגרמניה.

סינגוגה (מלטינית)= בית כנסת.

אקלזיה (מלטינית)= כנסייה נוצרית.

סינגוגה: מסמלת את היהדות המנוצחת. עיניה מכוסות בצעיף כדי להמחיש את עיוורונה. לא יכולה להבחין בין טוב לרע.

אקלזיה: מסמלת הנצרות המנצחת. זקופת קומה וכתר על ראשה.



•	הקשר של המושג לנושא-
הנושא: שילוב ודחיית היהודים בעיירות שו"ם שבגרמניה, במאות 10- 12.

הקשר: המושג מתקשר לחלק הדחייה. הוא ממחיש באופן וויזואלי את כך שהיהודים מובסים, ואת העלילות סביבם (דוגמת עלילת הדם ועלילת לחם הקודש). 

הפסלים משפילים מאוד את היהודים, וכך היו היהודים באותה תקופה- שכונת ורחוב היהודי, בידודם וכן הסמל הוויזואלי על בגדיהם של היהודים. 

הפסלים היו גורמים שבהחלט הביעו שנאה ליהודים, בדומה לפעולות הדחיקה בתהליך עליו אנו מדברים.

--[[משתמש:אור ינוביץ&#39;|אור ינוביץ&#39;]] ([[שיחת משתמש:אור ינוביץ&#39;|שיחה]]) 16:11, 29 במרץ 2013 (IDT)

== ניתוח מקור ראשוני ==

==== '''ניתוח מקור ראשוני: הפריווילגיה של יהודים בשפייר (שפיירא)- אור ====


'''תעודת זהות'''

•	הכותרת: הפרויווילגיה של יהודים בשפייר (שפיירא).

•	המוען: רודריגוס, בישוף שפייר.

•	הנמען: היהודים בשפייר.

•	הבמה: מ' הנדל, מקורות ללימוד ההיסטוריה, כרך שלישי, עמודים 55- 56.

•	התאריך: לא מצויין.





'''ניתוח התוכן'''

1.	זיהוי עובדות: ציטוט של עובדה אחת: 

שם בישוף העיירה שפייר באותה התקופה- רודריגוס:

"אנוכי רודריגוס, [...] בישוף שפייר..." 



2.	זיהוי דעות/ פרשנויות: ציטוט של דעה אחת:
 
רודגריגוס חושב שכדאי להביא יהודים לעיירה: "בעשותי את העיר אשפירה [שפיירא] לכרך חשבתי כי אוסיף אלף מונים [פעמים] על כבוד מקומנו אם אביא גם יהודים לשכון בו."


3.	זיהוי ההקשר :

א. מסגרת הזמן: לא מצוין. 

ב. מסגרת המקום: שפייר, עיירות שו"ם, גרמניה. 

ג. האירועים המרכזיים שמשפיעים או המושגים המרכזיים: 

האירוע המרכזי עליו מדובר- הגעתם של היהודים לעיירות שו"ם (ובייחוד לשפייר) לאחר הזמנה מהבישופים, במטרה שיעבדו בעבודות רבות בהן הם מתמחים, ובכך תשגשג כלכלת העיר.

ד. הקשרים בין האירועים או המושגים לבין הדברים המתוארים במקור הראשוני:

הקשרים בין האירוע המרכזי לבין הדברים המתוארים במקור ראשוני פשוט למדי: 

במקור הראשון אנו רואים את פעולות הבישוף הנגרמות עקב האירוע- הגעתם של היהודים לשפייר. בפריווילגיה זו רודריגוס, בישוף העיר שפייר נותן ליהודים את הזכויות המגיעות להם בעת (ככל הנראה), כניסתם לעיר. 


4. זיהוי המילה ה"טעונה"/ הביטוי ה"טעון" והסבר (מדוע מדובר במילה טעונה). לצטט ביטוי או מילה אחת). מאפייני המילה ה"טעונה" (יכולים להתקיים שניהם בו – זמנית  או רק אחד מהם): 

* לעיתים לא קשורה באופן ישיר לנושא הטקסט.

* אמורה לעורר תגובה רגשית חזקה או חלוקי דעות בקרב הקוראים. 

המילה- "(ע)ל(י)הם"- עליהם, להם. 

המילים הללו מתארות את הפרויוולגיות שקיבלו היהודים ואת הנימוקים שמציג בישוף שפייר, רודריגוס. הפריווילגיות קשורות בדברים שמוטלים עליהם או מותרים להם. 


5. זיהוי הביטויים שמעידים על עמדתו של הכותב: לצטט שני ביטויים:

א. "כי אוסיף אלף מונים [פעמים] על כבוד מקומנו אם אביא גם יהודים לשכון בו."

ב. "את היהודים שהובאו הושבתי מחוץ לעדה ולמקום מגוריהם של שאר התושבים; למען לא יהיו בנקל למפגע לפרעות ההמון הגס, הקפתי אותם חומה..."


6. הצגת עמדתו של הכותב בלשון התלמיד, על בסיס הציטוטים מסעיף 5:

עמדתו של הכותב- הכותב בעד היהודים ורוצה לעזור להם. רודריגוס, בישוף שפייר (הכותב), חושב שהיהודים בהחלט עם טוב ויכולים רק להועיל לעיר. לכן, רודריגוס עוזר להם ומגן עליהם. 


7. זיהוי תחומי החיים הנדונים במקור (תחום חברתי, מדיני, כלכלי, דתי ועוד). לציין תחום חיים אחד ולצטט דוגמה רלוונטית אחת מהמקור:
תחומי החיים הנדונים במקור- תחום חברתי. 

התחום החברתי המצוין במקור הוא המעמדות בחברה, וסיווגם על- פי דת וגזע: "את היהודים שהובאו הושבתי מחוץ לעדה ולמקום מגוריהם של שאר התושבים; למען לא יהיו בנקל למפגע לפרעות ההמון הגס, הקפתי אותם חומה..."

בציטוט זה אנו יכולים לראות כי בהחלט קיימת סכנה לפגיעה ביהודים אך ורק בגללם מוצאם. דרך זה אנו יכולים להסיק כי בהחלט היו קיימות מעמדות בחברה של שפייר בזמן זה.

--[[משתמש:אור ינוביץ&#39;|אור ינוביץ&#39;]] ([[שיחת משתמש:אור ינוביץ&#39;|שיחה]]) 16:14, 29 במרץ 2013 (IDT)


<big>'''תעודת זהות:
'''</big>

'''הכותרת:''' הכתרת קארל הגדול

'''מוען:''' איינהארד

'''נמען:''' -

'''הבמה:''' "חיי קארל הגדול"

'''התאריך:''' בסביבות שנת 797

<big>'''ניתוח התוכן:'''</big>

'''עובדה:''' "המלך בא לרומי ,ושהה שם כל החורף"

'''דעה:''' "לא מטעמי חסידות בלבד קיים קארל את מסעו האחרון לרומי."

<big>'''ההקשר:'''</big>

'''הזמן:''' 797

'''המקום:''' רומי=איפה שחיים הרומאים, שם הוכתר.

ה'''אירוע''' שמשפיע על קארל הגדול היא הכתרתו 

ה'''קשר''' בין הכתרת קארל הגדול למקור הוא ששניהם מציגים את האירוע.

'''הביטוי ה"טעון":''' 'היה עוד טעם לדבר' משום שהוא מעיד על כמה שהרומיים ברבריים ואכזריים ולא 'שווים' את ביקורו של קארל מלך הפרנקים דאז.

'''ביטויים:''' 'מתחילה, כבוד זה היה למורת רוחו.'    'אבל הוא נשא להם שינאה במתינות רבה.'

'''עמדתו של הכותב:''' 
על פי הכותב ניתן להסיק שקארל הגדול לא נהנה המכבוד הרב ששייכו לו, ואף קיסרים אחרים שחלקו לו כבוד הוא שנא אך כיבד מאוד ונשמר מלכעוס עליהם.

'''תחומי החיים הנדונים בהם:''' התחום הדתי, ' שאמר בוודאות גמורה, כי אילו ידע מראש, מה כוונתו של האפיפיור, לא היה בא לכנסייה.'

--[[משתמש:אורי בלנק|אורי בלנק]] ([[שיחת משתמש:אורי בלנק|שיחה]]) 19:52, 29 באפריל 2013 (IDT)

== טבלת עזר לזיהוי הנרטיבים ==
=== זיהוי נרטיבים- אור ===

{| class="wikitable"
|-
! נרטיבים !! אגדה/ סיפור/ מקרה מיוחד המתקשר לאתר ההיסטורי !! פסטיבלים/ תהלוכות/ מועדים/ חגים/ המתקשרים לאתר ההיסטורי !! הפרטים באתר ההיסטורי המצביעים/ מעידים על נרטיבים
|-
| רש"י למד בבי"ס הסמוך לבית הכנסת, שלימים נקרא "Rashi- Haus". בנוסף, קיים חדר תפילה בבית הכנסת, הנקרא: "חדר התפילה של רש"י".  || לא קיים- בית הכנסת פעיל כיום || •	בית כנסת יהודי.

•	חדרים לנשים ולגברים בנפרד.

•	מקווה.

•	רש"י (רבי, יהדות)- למד בבית ספר סמוך, חדר תפילה על שמו.

•	נחרב בפוגרומים נגד היהודים, בשנים 1349 ו- 1615. בנוסף, נחרב בליל הבדולח בשנת 1938. 

•	העדר ציורים ופסלים (דבר שאסור ביהדות).

•	סימני נצרות (שכונת היהודים ואפשרות לקיום מנהגי הדת), אף על- פי שהאזור הוא אזור נוצרי.
 || נרטיב של יהדות
|-
| נצרות (הכנסייה הקתולית) || אמו של הקיסר קונסטנטין, נתנה שי לבנה מישראל, את הבגד שישו לבש כאשר נצלב || "פסטיבל הבגד הקדוש" || צלב על הגג
פסלים של ישו --[[משתמש:אורי בלנק|אורי בלנק]] ([[שיחת משתמש:אורי בלנק|שיחה]]) 19:45, 29 באפריל 2013 (IDT)

|-
| טקסט התא || טקסט התא || טקסט התא || טקסט התא
|}

--[[משתמש:אור ינוביץ&#39;|אור ינוביץ&#39;]] ([[שיחת משתמש:אור ינוביץ&#39;|שיחה]]) 16:17, 29 במרץ 2013 (IDT)
--[[משתמש:אור ינוביץ&#39;|אור ינוביץ&#39;]] ([[שיחת משתמש:אור ינוביץ&#39;|שיחה]]) 19:38, 9 באפריל 2013 (IDT)

== פיסקה אודות הנרטיבים ==

=== הנרטיבים בבית הכנסת היהודי בוורמס: פסקה- אור ===


בבית הכנסת בוורמס, ניתן לזהות נרטיב עיקרי- נרטיב של יהדות מונותאיסטית. במהלך החקר אודות בית הכנסת, בררתי אודות מספר נתונים המאפשרים לי לזהות ולהסיק אודות נרטיב זה:

	בית הכנסת הוא מקום המיועד לתפילות היהודים. כפי שקיימות כנסיות ומסגדים לדתות שונות, טבע היהודים להתפלל בבית הכנסת, וזהו חלק ייחודי בחיי היהודים.

	הסיפור העיקרי של בית הכנסת, הוא שרש"י למד בבית הספר הסמוך לבית הכנסת, שלימים נקרא על שמו- "Rashi- Haus". בנוסף, קיים חדר תפילה בבית הכנסת על שם רש"י: "חדר התפילה של רש"י". רש"י היה מפרש התנ"ך והתלמוד. שמו המלא הוא "רבי שלמה בן יצחק", פירוש המקצוע 'רב'- מנהיג תורני יהודי, מכך ניתן להסיק על נרטיב יהודי.

	אחד המרכיבים המשמעותיים שניתן לראות ביהדות, החל בימי התנ"ך ועדיין בימינו אנו, זה ההפרדה בין הנשים לגברים. בבית הכנסת בוורמס, קיימים אגפים שונים לנשים ולגברים בבית הכנסת, דבר שבהחלט מעיד על נרטיב יהודי. 

	בשתיים מן הפעמים בהן בית הכנסת נחרב, זה היה בזמן הפוגרומים נגד היהודים בשנים 1349 ו- 1615, בהן היהודים הואשמו במגפות ובהטרדות. כלומר, בזמנים אלו היהודים הותקפו מכל בחינה אפשרית. ניתן לראות את הקשר ההדוק- פגיעה ביהודים ובבית הכנסת בו בזמן. בית הכנסת, נחרב פעם נוספת בשנת 1938, בזמן "ליל הבדולח". ליל הבדולח הוא כינוי גרמני נאצי ללילה שבין התאריכים 9-10.11.1938. בזמן זה, בחלק נרחב בגרמניה התרחשו פוגרומים ביהודים, והוא נקרא כך עקב רסיסי הזכוכית שהציפו את הרחובות, מהחלונות השבורים. גם פה, בדומה לחלק הקודם, הקשר הוא הדוק- פגיעה ביהודים בזמן פגיעה בבית הכנסת. 

	המקווה באתר מעיד גם הוא אודות נרטיב יהודי. מקווה פירושו מאגר מים בו יהודיים מקיימים את מצוות הטבילה כדי להיטהר ממצבי טומאה. ניתן להסיק על נרטיב יהודי מכך שאנו רואים את המצווה היהודית משתלבת באתר.
 
	בבית הכנסת לא קיימים שום ציורים או פסלים משום סוג. ידוע, עוד מתקופת התנ"ך, כיוון שביהדות כל דבר מוחשי הוא אסור, עקב כך שלא ניתן לתאר את ה' באופן מוחשי. "לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ." (שמות, פרק כ', פסוק 3- עשרת הדיברות). כאשר אנו רואים העדר ציורים ופסלים אנו יכולים להסיק כי הכוונה היא שהאתר הוא יהודי, כמו שאנו רואים בבית הכנסת שבוורמס.

	בבית הכנסת אין שום סימני נצרות שהם, אף על- פי שהאזור בו בית הכנסת נמצא הוא מקום נוצרי. ניתן להסביר זאת בכך, שבתקופה עליה אנו מדברים, היהודים אמנם מגיעים לגרמניה כדי לתרום להתפתחות כלכלת המדינה ולבישופים. עם זאת, היהודים חיו בערים בגרמניה באופן מבודד לגמרי. לדבר היו צדדים חיוביים ושליליים. הצד החיובי שבעניין הוא חופש קיום הדת היהודית בקלות- היהודים חיו באזורים מבודדים ולא הייתה להם שום בעיה שהיא לקיים את חייהם היהודים באופן רגיל. הצד השלילי שבעניין הוא בידוד והרחקה- היהודים היו מחויבים ללכת עם סימן זיהוי, שהם יהודים (דבר שהיה נפוץ מאוד בתקופה זאת, ולדתות רבות היה סימן חיצוני מזהה- אך ליהודים זהו בהחלט היה סימן השפלה), וחיו בשכונות ורחובות מבודדים בשמות "שכונת היהודים" או "רחוב היהודים". כמובן שבמתחמים אלו נמצאו כל האתרים של היהודים- בית הכנסת, בית העלמין, בית הספר בו למד רש"י והמקווה. אנו רואים כי היהודים חיים את חייהם בצורה מבודדת המאפשרת להם קיום דתם, ואתרי דת יהודיים, תוך השתלבות בקהילה הנוצרית באופן סדיר. בית הכנסת נמצא במתחם היהודי בוורמס- דבר המצביע על נרטיב יהודי. 

לסיכום, אנו יכולים להסיק כי הנרטיב בבית הכנסת בוורמס הוא בהחלט נרטיב יהודי מסיבות רבות- מעצם היותו בית כנסת, מההפרדה בין נשים לגברים, מהסיפור על רש"י, מהמקווה הנמצא בסמוך לבית הכנסת, מהפרט האדריכלי הקשור בנצרות שבאזור, מהעדר הציורים או הפסלים, ומהרס בית הכנסת בזמן פוגרומים ביהודים. מכל אלה יחדיו אנו מסיקים אודות נרטיב יהודי מונותאיסטי.

--[[משתמש:אור ינוביץ&#39;|אור ינוביץ&#39;]] ([[שיחת משתמש:אור ינוביץ&#39;|שיחה]]) 19:40, 9 באפריל 2013 (IDT)


בקתדרלת טריר שבטריר, גרמניה ניתן לזהות את נרטיב הנצרות. במהלך החקר אודות הקתדרלה בררתי אודות מספר נתונים המאפשרים לי לזהות את הנרטיב. על פי האגדה (/האמונה הנוצרית), אמו של הקיסר קונסטנטין, שהיה הפטרון של הקתדרלה, שבה מביקורה מישראל עם מתנה לבנה, בגד שנלבש על ידי ישו במהלך צליבתו ומסמר אחד, שגם הוא נטל שימוש בצליבה. עצם העובדה שקישרו את הממצאים הללו לישו מעידים על הנרטיב הנוצרי. כל הממצאים הללו נשמרים כיום בקתדרלה שבטריר. עם זאת, מדי שנה מציינים ב-28 באפריל את "פסטיבל הבגד הקדוש" בטריר, בפסטיבל זה המוצג העיקרי הוא הבגד שעל פי האמונה, ישו לבש כאשר נצלב. כמו כן, בפסטיבל זה נערים חגיגות ופולחן נוצרי וגם צועדים מסלולים צלייניים, נתונים אלו מעידים על הנרטיב הנוצרי שבאתר. כמו כן, מבחינה ארכיטקטורית האתר מוגדר כקתדרלה, שהוא, כמו כנסייה, אתר תפילה נוצרי, ובתוך הקתדרלה ישנם פסלים של ישו שגם הם מעידים על הנרטיב הנוצרי. אך עם זאת, יכול היה להתקיים באתר גם נרטיב שלטוני, כיוון שמקים הקתדרלה היה הקיסר קונסטנטין, אך יכול להיות שנרטיב זה הודחק על ידי הנצרות הקתולית כיוון שהקתדרלה הינה עתיקה מאוד, והתחלפות של שלטונות רבים באזור מנעו את הפיכתו של הנרטיב השלטוני לדומיננטי. לסיכום, על פי הממצאים, ניתן לראות שנרטיב  הנצרות הקתולית ניתן לזיהוי באופן מובהק באתר.  
--[[משתמש:אורי בלנק|אורי בלנק]] ([[שיחת משתמש:אורי בלנק|שיחה]]) 19:42, 29 באפריל 2013 (IDT)

== טקסט: אתרים בעולם מספרים היסטוריה ==

תהליך שינוי היסטורי בעיירות שו"ם- טקסט
אור ינוביץ'/ ח'- 7
שלום, שמי יוסף ואני בן 43. אני גר בעיירה הנקראת 'וורמס', בגרמניה. זוהי אחת משלושת עיירות שנקראות עיירות שו"ם- שפייר, וורמס ומיינץ, העיירות בהן חיים יהודים לצד הנוצרים. אני יהודי, וכיום, במאה ה- 12 בוורמס, התנהלות חיינו כיהודים בוורמס אמנם מתאפשרת, אך התנאים אינם פשוטים כלל. 
בשנים האחרונות, תהליכי שילוב ודחיקת היהודים בעיר משמעותיים מאוד עבורנו. 
בתחילה, הגענו לערים אלה דרך הזמנה של בישופים, שבקשו מאתנו להגיע לעירם על מנת לעבוד בתחומים השונים (ובעיקר בהלוואה בריבית) ובכך לתרום להתפתחות הכלכלה בעיר. כך שילבו אותנו בערים הנוצריות. כדי שנוכל לקיים את חיינו במקום כיהודים, אנו חיים בשכונות וברחובות הייחודיים לנו, ונקראים "שכונת היהודים", או "רחוב היהודים". הדבר בהחלט עוזר לנו להשתלב במקום, ועדיין לחיות את חיינו כיהודים. בנוסף, שליטי הערים הציבו חומות סביב השכונות הללו, לצורך ההגנה עלינו. המנהיגים גם מתקנים תקנות, שהם חוקים הנותנים לנו את הזכויות המגיעות לנו, ולא נותנות לאחרים לפגוע בנו. דוגמה מצוינת לשילוב זה הוא בית הכנסת בערנו. בית הכנסת ידוע כאחד מן המרכיבים העיקריים ביהדות, ובו אנו יכולים להתחבר לאל ולהמשיך לקיים את חיינו במקום. נוסף לכך, בבית הכנסת קיימת הפרדה בין נשים לגברים, גם בחדרי בית הכנסת. בנוסף, בסמוך לבית הכנסת קיים מקווה, בו היהודים המסורתיים נוגים לבצע תהליך הטהרות. בנוסף לכך, ניתן לראות העדר של ציורים, פסלים וסמלים בבית הכנסת. עוד מתקופת התנ"ך, נודע לבני- ישראל בעשרת הדברות כי חל איסור ליצור אחד מהאלמנטים הללו ביהדות: "לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ." (שמות, פרק כ', פסוק 3- עשרת הדיברות). בבית הכנסת שלנו ניתן לראות שאין פסלים כאלו, ועל כן מאוד נוח לנו להשתלב במקום. בנוסף, אין במקום סמלים נוצריים- הנוצרים נותנים לנו לקיים את חיינו כיהודים ולחיות את חיינו כהרגלנו, גם אם זה בערים הנוצריות. 
יחד עם זאת, הנוצריים נוהגים להאשים אותנו בעלילות שונות, כמו עלילת הדם- אמונה האומרת כי היהודים נוהגים לחטוף ילדים נוצרים לפני פסח ולהשתמש בהם לאפיית מצות, שזהו כביכול שחזור הרצח של ישו. עלילה נוספת היא עלילת לחם הקודש, שהוא לחם בכנסייה הקתולית, שלפי אמונתם של הנוצרים הופך דרך טקס מיוחד לגופו של ישו. אנו מואשמים בכך שאנו גונבים אותו ומתעללים בו, שזוהי כביכול פגיעה בישו בשנית. כל העלילות האלה, אשר כולן מתייחסות לכך שאנו כביכול מבזים את ישו, באות בנוסף לאמונה הנוצרית המאמינה כי אנו, היהודים אשמים בהריגת ישו. בנוסף, הכנסייה אינה מרשה לנוצרים בערנו להלוות בריבית, וזו אחת הסיבות שזה אחד מהמקצועות העיקריים בהם היהודים עובדים בעיר שלנו. מאיזושהי סיבה, המקצוע מעורר חשד ושנאה כלפינו, שוב. מכל אלה ניתן לראות כי עם השילוב הנוח שהנוצרים מעניקים לנו, הם גם דוחקים אותנו ומאשימים אותנו ללא הרף. הרחובות והשכונות המבודדים לנו, לא קיימים רק בכדי שנוכל לקיים את חיינו במקום כיהודים באופן הנוח ביותר, אלא גם בכדי שנהיה מבודדים. והחומות שזה עתה הזכרנו כחומות הגנה, משמשות גם כחומות בידוד. התקנות שהמנהיגים מתקנים הן לא רק כדי להקל עלינו ולתת לנו את הזכויות המגיעות לנו, אלא גם כדי להטיל עלינו חוקים וחובות קשים מנשוא. מדי יום, עלינו ללבוש סמלים שמבדילים אותנו מאנשים אחרים. אמנם כיום זה דבר מקובל מאוד בקהילות שונות, אבל דווקא לנו, היהודים, זה מקור השפלה. לפני מספר ימים ראיתי נבואה, נבואה אשר סיפרה לי את אשר יתרחש בעוד מספר רב של שנים- מלחמת העולם השנייה. גם במלחמת העולם השנייה, כל היהודים יצוו ללכת עם סמל שכזה על החולצה, כדי שידעו שהם יהודיים. בדיוק כך אנחנו- כדי שנהיה שונים ומודחקים משאר החברה. נוסף על כך, הוראות הכנסייה הן שהנוצרים יימנעו ככל הניתן מקשר וממגע עם יהודים- דבר זה לקח מאתנו את רוב פרנסתנו, הלוא היא ההלוואה בריבית. הוראה זו הדחיקה אותנו מהחברה, שוב. גם פה, בית הכנסת בעיר שלנו מהווה דוגמה טובה בהחלט לדבר- גם הוא נמצא בשכונות מבודדות של היהודים, גם בו אנו מבודדים ומודחקים משאר החברה. נכון שאנו יכולים לקיים את חיינו בבית הכנסת כיהודים, אך בכל המתחם של בית הכנסת, שנמצא בשכונה המבודדת שלנו, אנו מודחקים לגמרי משאר החברה- דבר שלא נעים לאף אחד מאתנו. 
לסיכום, כיום, במאה ה- 12 בוורמס, לא קל לנו, היהודים, לנהל את חיינו באופן רגיל. אמנם אנו בהחלט, יכולים לקיים את חיינו כיהודים במקום. עם זאת, אנו מאוד מבודדים משאר החברה, דבר המקשה עלינו מאוד ביומיום. תהליך זה בא לידי ביטוי בצורה ברורה מאוד בבית הכנסת בערנו- בו אנו אמנם יכולים לקיים את חיינו במקום כיהודים, ולהתחבר לאל, אך כל זה בשכונה המבודדת אותנו משאר החברה. 

--[[משתמש:אור ינוביץ&#39;|אור ינוביץ&#39;]] ([[שיחת משתמש:אור ינוביץ&#39;|שיחה]]) 17:29, 11 ביוני 2013 (IDT) (תיקון)

== טבלת איפיון לפי תחומי חיים ==
== משפט סלוגן לאתר ההיסטורי ==
== ציטוט רלוונטי לאתר ההיסטורי ==
== רפלקציה ==