אלמוג פישמן, תמיר זהר

מתוך ריאלי-ויקי | בית הספר הריאלי העברי בחיפה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגדרת המושג

תמיר -הפרדת הרשויות ע"פ מונטסקייה

מסגרת הזמן- 1689-1755

מסגרת המקום- צרפת

הקשר לנושא : הברון שרל דה מונטסקייה היה הוגה דעות ומראשוני המשכילים. הוא אמר שהממשל הטוב ביותר הוא ממשל ע"י מלך ושליט יחיד, אבל צריך להגבילו כדי להגן על האזרחים מפני שלטון דיקטטורי ועודף כח. לכן יש לחלק את השלטון לכמה זרועות וליצור איזון ביניהם( רעיון הפרדת הרשיויות). תפקודי זרועות השלטון- 1. הרשות המחוקקת. 2. הרשות המבצעת. 3. הרשות השופטת. ביכולתה של כל רשות להגביל ולבטל החלטות של אחת הרשויות השונות.

אלמוג-הקונגרס

מסגרת הזמן-1787

מסגרת המקום- וושינגטון, ארה"ב

הקשר לנושא : מספר שנים לאחר הניצחון במלחמת העצמאות של ארה"ב נחנך הקפיטול שבו יושב הקונגרס. הקונגרס הוא אחד מהגופים המחוקקים בארה"ב והוא חלק מן הרשות המחוקקת. הקונגרס מחולק לשניים- בית הנבחרים והסנאט. כמות המושבים בבית הנבחרים לכל מדינה נקבעת על פי אחוז האוכלוסייה. לעומת זאת בסנאט, יש שני מושבים לכל מדינה ללא התחשבות בכמות אוכלוסייתה. שניהם שווים אחד לשני וכדי להעביר חוק צריכה להיות הסכמה בשני הצדדים.

ניתוח מקור ראשוני

כותרת: מיהו אמריקני?

הנמען:

המוען: ג'אן דה קר פקר

הבמה: חיבור אישי

התאריך: 1782

טבלת עזר לזיהוי הנרטיבים

נרטיבים אגדה\סיפור\מקרה מיוחד המתקשר לאתר פסטיבלים\מועדים הקשורים לאתר הפריטים באתר ההיסטורי המעידים על הנרטיב
האומה האמריקאית ההולנדים קנו את האי מנהטן מהמקומיים ב-24$. יום זכויות האדם בסימן חירות מצוין מדי שנה באתר. 7 הקרניים בכתר הפסל מייצגים את שבע היבשות-חירות עולמית(יוצא בזאת האינדיאנים)
האינדיאנים והעבדים מאפריקה(נדחק) לא מוצג לא מוצג לא מוצג

פיסקה אודות הנרטיבים

אלמוג

במהלך שיעורי היסטוריה חיפשתי ומצאתי סיפור שמתקשר לעיר ניו יורק ובעקיפין לאתר פסל החירות. בשנת 1624 קנו ההולנדים שהיו מראשוני האירופאים באזור את האי מנהטן מידי האינדיאנים בתכשיטים ששווים לא עולה על 24$. תחילה האמינו, כי מצוי בשטח פוטנציאל רב אך כעבור זמן מה וויתרו על השטח לטובת הבריטים. קנייה זו היוותה את הבסיס למטרופולין ניו יורק שאנו מכירים היום, וסביר להניח שהמציאות הייתה משתנה אילו האירוע לא היה קורה. פסל החירות נבנה בעיר שנים אחר כך בקרבת מקום ב-1886. במקור, הוא היה מתנה מהצרפתים לאומה האמריקאית במסגרת חגיגות 100 שנה לעצמאותה. הפסל הוא סמל לחירות וכיום משמש גם כמוזיאון. אחד המועדים שמציינים באתר בימינו, הוא יום זכויות האדם בהקשר של חירות. מועד זה משקף את הנרטיב האמריקני-מציג את החופש שמובטח לעם, והטענה היא שגם לכל שאר העולם. פרט אדריכלי שקשור לנרטיב הוא הכתר של הדמות במבנה. לכתר 7 קרניים, שמייצגות את 7 היבשות ואת כל העמים שבהם. הרעיון של החירות העולמי, לא משתקף ולא מתייחס אל האינדיאנים והעבדים השחורים. מכאן נובע שאיבדו את חירותם עם התבססות השלטון האירופי באמריקה. לסיכום, הנרטיב האמריקני מוצג בבהירות, אך נוגד דוחק את הנרטיב האינדיאני שלא מוצג.

____________________________________________________________________________________________________________________________________________

תמיר

במהלך השיעורים האחרונים חיפשתי ומצאתי מאתר האינטרנט של בניין הקפיטול שעיצוב הבניין נלקח מיוון ורומא על ידי האדריכל תומאס יו וולטר שרצה שהבניין ישדר דמוקרטיה כמו ביוון העתיקה. תומאס קיווה שעיצוב הבניין ישפיע על בית הנבחרים והנציגים בקונגרס לדמוקרטיה ושיוויון. בעקבות עבודתו הקפיטול הפך לסמל הדמוקרטיה בארצות הברית. תומאס העביר את המסר שהאבות המייסדים רצו להעביר דרך בניין הקפיטול. התוספות בבניין הקפיטול הם העמודים בצפון ובדרום וכיפת הברזל. תומאס בנה גם אותם על פי המבנים ביוון העתיקה. בנוסף אירועים המתקיימים בקפיטול הם אירועים ציבוריים לקהל הרחב. אחד מהם הוא קונצרטים שמתקיימים לעיתים קרובות. אירוע חשוב שמתקיים בבניין הקפיטול הוא טקס השבעתו של הנשיא האמריקאי. בניין הקפיטול מכיל את בית הנבחרים והרשות המחוקקת שתפקידם להעביר חוקים ולעבוד אחד עם השני בדרכי דמוקרטיה . לסיכום, הנרטיב המסר והאירועים שמתקיימים בבניין הקפיטול מעבירים שהוא סמל לחירות ודמוקרטיה בקרב תושבי ארה"ב.

מענה על השאלה הפורייה-סיפור

אלמוג

שלום, שמי ג'ון ווסט. אני נער בן 13 שחי בשנת 1876 בארה"ב. אתמול חגגנו את חגיגות המאה למדינה האהובה שלנו. האירוע הגדול והמרכזי ביותר במסגרת החגיגות, היה חשיפת הפסל הגדול בנמל ניו-יורק. כולם ידעו שהולכים לבנות משהו גדול, אך לא ידעו מה. בערב יום העצמאות הפסל נחשף והוא היה מרהיב וגדול. ההורים שלי סיפרו לי שהוא נקרא פסל החירות. ביררתי קצת והבנתי שהפסל הוא מתנה מצרפת. לא הבנתי מה משמעות השם ולמה הצרפתים ירצו להביא לנו פסל ענק בדמות אישה. ניגשתי אל סבא שלי שבמקרה היה בבית והוא אמר לי שהוא יודע בדיוק איך לענות לי. אני כמובן חיכיתי לתשובה אבל כל שאמר לי הוא שהוא חיכה שאהיה גדול מספיק כדי שיוכל להראות לי את מה שהוא רוצה. עלינו לעליית הגג וסבא פתח מגירה מעץ והוציא כמה מחברות ופנקסים שנראו לפחות בני 100 שנה. הוא חיפש וחיפש בין המחברות ולבסוף הוציא את המחברת הכי קטנה והבלויה ביותר. נשם סבא לרווחה ואמר לי שאת כל התשובות אמצא שם...

10 באוגוסט, 1783

"בשעה שנחתמה הצהרת העצמאות התנהלה כבר מלחמה בין הצבא הבריטי לבין המשובות. מול הצבא האנגלי המאומן והמצוייד לחמנו המתיישבים הפשוטים שמעולם לא לחמו במלחמה אחרת. עלינו פיקד הגנרל הגדול ג'ורג' וושינגטון שהיה המנהיג הבלתי מעורער של אנשינו. הצבא היה לא מאורגן, הנשק שהיה ברשותינו מועט, ולעתים סבלו חיילים רבים גם ממחסור במזון. סופר לנו מאוחר יותר שמלחמתינו נגד האנגלים עוררה אהדה בקרב מדינות רבות באירופה, ביניהם צרפת שלימים הפכה לבת בריתנו הגדולה ביותר. בנוסף הם סייעו לנו בהעברת כספים וציוד שהיה מאוד חסר." "בתחילת המלחמה, חטפנו תבוסות קשות וערים מרכזיות כמו ניו יורק ופילדלפיה עברו לשליטת הבריטים. נקודת המפנה במלחמה הייתה בקרב "סרטוגה" אחד הקרבות הארוכים והמתישים ביותר שהיו במלחמה. היינו בנחיתות מספרית, אך בזכות גבורה רבה הצלחנו להכניע כ-5,000 חיילים בריטים. מאוחר יותר, הצטרפו לצרפת הולנד וספרד שהכריזו מלחמה על אנגליה וסייעו לנו, למתיישבים בגלוי. לאחר תבוסה נוספת שהנחלנו לאנגלים, ודרישות העם הבריטי לצאת מאמריקה, המלחמה שינתה כיוון לחלוטין והשלטון האנגלי החליט לפתוח במשא ומתן לשלום עם 13 המושבות. היינו מאושרים ובקושי האמנו שסוף סוף נשיג את העצמאות המיוחלת כל כך. הסכם השלום עצמו נחתם בוורסאי, צרפת (הוכחה נוספת לברית ולהזדהות הצרפתים והאמריקנים) ובו נאמר כי אנגליה תוותר על השליטה ב13 המושבות ותכיר בריבונותן." "אך לא הכל היה טוב והפך למתוק בן רגע. למרות השמחה ותחושת האחדות ששררו בקרב האנשים, היו המון קשיים בדרך לאיחוד המושבות. אני זוכר, כי בימיה הראשונים של המדינה היו הצבא והקונגרס הגופים המאוחדים היחידים, כאשר כל אחת מ-13 המושבות הקימה חוקה מקומית עם שלטון וחוקים שונים. כדי להסדיר את היחסים הוחלט לנסח "תקנון". ניסיון זה עורר קשיים וויכוחים רבים: 1.אף אחת מהמדינות לא רצתה שהסמכויות שלה יוגבלו על ידי שלטון מרכזי כלשהו. 2.ויכוחים רבים עלו לגבי דרכי מימון ועל קביעת גבולות חדשים. 3.שאלת הייצוג של כל מדינה בקונגרס, האם לפי אוכלוסייה, או שמא מספר קבוע של נציגים?" "חוקת האומה האמריקנית הביאה פתרון לכל המחלוקות שעלו. מנסחי החוקה שהיו פחות או יותר אותם הוגי דעות ומנהיגים שכתבו את הצהרת העצמאות, התבססו על עקרונותיה של ההשכלה שלפיה לכל אדם יש זכות בסיסית שאין לשלול אותה."

דאריון ווסט.

"אני לא מאמין, זה סבא רבא שלי!" צעקתי איך שסיימתי לקרוא. זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את הסיפורים האלו. לא היה לי מושג שהיינו צריכים להילחם כדי לזכות בעצמאות שלנו. מאותו רגע הכל התבהר והבנתי למה סבא הראה לי את היומן. לאחר מכן הוא הוסיף והסביר לי עוד על אבא שלו ועל פועלו. קיבלתי השראה והחלטתי שאני אכתוב בעצמי יומן כדי להמשיך את המורשת של סבא רבא שלי. אמנם לא נלחמתי נגד האנגלים אבל אני יכול לכתוב כל החגיגות של 100 השנה, וכיצד שיתוף הפעולה מאז משפיע גם על היום.

5 ליולי, 1876

"אתמול, הפסל הגדול נחשף. הרבה זמן קודם היה אפשר לראות שמשהו גדול קורה בנמל ניו-יורק, ואין תאריך יותר טוב לחשוף אותו, מאשר יום העצמאות ה-100 לארה"ב. הפסל יקבל את פניהם של המהגרים שעתידים להגיע במשך השנים. שמו המלא הוא "החירות המאירה את העולם"." "את הפסל העניקה ממשלת צרפת לאומה האמריקנית, כהוקרה על הגשמת רעיון החירות וכמזכרת לשיתוף הפעולה בין צרפת ל13- המושבות בתקופת מלחמת השחרור. הפסל הוא רב ממדים שמגיע לגובה של כ-93מ'. הוא עוצב בדמות אישה הנושאת לפיד בידה הימנית ובידה השמאלית לוח המסמל את הכרזת העצמאות. בבסיסו חרותות מספר שורות משיר שכתבה משוררת יהודייה בשם אמה לזרוס. אני מקווה שהפסל יהיה סמל לחירות ולתקווה."

ג'ון ווסט.

טבלת איפיון לפי תחומי חיים

שם האירוע או התופעה מסגרת הזמן מסגרת המקום שינויים בתחום הפוליטיקה שינויים בתחום הדתי שינויים בתחום החברתי שינויים בתחום הכלכלי שינויים בתחום הבטחוני צבאי שינויים בתחום התרבותי שינויים בתחום היחסים עם מדינות
מרעיונות המשכילים ליישום המדינאים 1776-1789 ארה"ב נקבעה החוקה האמריקאית, ג'ורג' וושינגטון מונה לנשיא הראשון, המדינה הדמוקרטית הראשונה מאז ימי אתונה לא מצויין תחושת אחדות בעם לאחר ניצחון במלחמה המסחר החופשי נפתח מחדש, מיסי הבריטים כבר לא תקקפים לא מצויין לא מצויין לאחר המחלמה הפכה ארה"ב לבת ברית של צרפת

משפט סלוגן לאתר ההיסטורי

ציטוט רלוונטי לאתר ההיסטורי

מתוך נאומו של נשיא ארה"ב סטפן גרובר קליוולנד בטקס החניכה של פסל החירות בשנת 1876: "לעולם לא נשכח כי החירות הפכה את ארצנו לביתה; ובית זה לעולם לא יוזנח".