הבדלים בין גרסאות בדף "אלמוג פישמן, תמיר זהר"
(←טקסט: אתרים בעולם מספרים היסטוריה) |
(←פיסקה אודות הנרטיבים) |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
== פיסקה אודות הנרטיבים == | == פיסקה אודות הנרטיבים == | ||
+ | '''אלמוג''' | ||
+ | |||
במהלך שיעורי היסטוריה חיפשתי ומצאתי סיפור שמתקשר לעיר ניו יורק ובעקיפין לאתר פסל החירות. בשנת 1624 קנו ההולנדים שהיו מראשוני האירופאים באזור את האי מנהטן מידי האינדיאנים בתכשיטים ששווים לא עולה על 24$. תחילה האמינו, כי מצוי בשטח פוטנציאל רב אך כעבור זמן מה וויתרו על השטח לטובת הבריטים. קנייה זו היוותה את הבסיס למטרופולין ניו יורק שאנו מכירים היום, וסביר להניח שהמציאות הייתה משתנה אילו האירוע לא היה קורה. | במהלך שיעורי היסטוריה חיפשתי ומצאתי סיפור שמתקשר לעיר ניו יורק ובעקיפין לאתר פסל החירות. בשנת 1624 קנו ההולנדים שהיו מראשוני האירופאים באזור את האי מנהטן מידי האינדיאנים בתכשיטים ששווים לא עולה על 24$. תחילה האמינו, כי מצוי בשטח פוטנציאל רב אך כעבור זמן מה וויתרו על השטח לטובת הבריטים. קנייה זו היוותה את הבסיס למטרופולין ניו יורק שאנו מכירים היום, וסביר להניח שהמציאות הייתה משתנה אילו האירוע לא היה קורה. | ||
פסל החירות נבנה בעיר שנים אחר כך בקרבת מקום ב-1886. במקור, הוא היה מתנה מהצרפתים לאומה האמריקאית במסגרת חגיגות 100 שנה לעצמאותה. | פסל החירות נבנה בעיר שנים אחר כך בקרבת מקום ב-1886. במקור, הוא היה מתנה מהצרפתים לאומה האמריקאית במסגרת חגיגות 100 שנה לעצמאותה. | ||
שורה 19: | שורה 21: | ||
מועד זה משקף את הנרטיב האמריקני-מציג את החופש שמובטח לעם, והטענה היא שגם לכל שאר העולם. פרט אדריכלי שקשור לנרטיב הוא הכתר של הדמות במבנה. לכתר 7 קרניים, שמייצגות את 7 היבשות ואת כל העמים שבהם. הרעיון של החירות העולמי, לא משתקף ולא מתייחס אל האינדיאנים והעבדים השחורים. מכאן נובע שאיבדו את חירותם עם התבססות השלטון האירופי באמריקה. לסיכום, הנרטיב האמריקני מוצג בבהירות, אך נוגד דוחק את הנרטיב האינדיאני שלא מוצג. | מועד זה משקף את הנרטיב האמריקני-מציג את החופש שמובטח לעם, והטענה היא שגם לכל שאר העולם. פרט אדריכלי שקשור לנרטיב הוא הכתר של הדמות במבנה. לכתר 7 קרניים, שמייצגות את 7 היבשות ואת כל העמים שבהם. הרעיון של החירות העולמי, לא משתקף ולא מתייחס אל האינדיאנים והעבדים השחורים. מכאן נובע שאיבדו את חירותם עם התבססות השלטון האירופי באמריקה. לסיכום, הנרטיב האמריקני מוצג בבהירות, אך נוגד דוחק את הנרטיב האינדיאני שלא מוצג. | ||
+ | ____________________________________________________________________________________________________________________________________________ | ||
− | + | '''תמיר | |
− | '' | + | |
− | + | ||
− | + | ||
− | + | ||
− | + | ||
− | + | ||
− | + | ||
− | + | ||
− | + | ||
− | + | ||
− | + | ||
− | + | ||
− | + | ||
− | + | ||
''' | ''' | ||
+ | במהלך השיעורים האחרונים חיפשתי ומצאתי מאתר האינטרנט של בניין הקפיטול שעיצוב הבניין נלקח מיוון ורומא על ידי האדריכל תומאס יו וולטר שרצה שהבניין ישדר דמוקרטיה כמו ביוון העתיקה. תומאס קיווה שעיצוב הבניין ישפיע על בית הנבחרים והנציגים בקונגרס לדמוקרטיה ושיוויון. בעקבות עבודתו הקפיטול הפך לסמל הדמוקרטיה בארצות הברית. תומאס העביר את המסר שהאבות המייסדים רצו להעביר דרך בניין הקפיטול. התוספות בבניין הקפיטול הם העמודים בצפון ובדרום וכיפת הברזל. תומאס בנה גם אותם על פי המבנים ביוון העתיקה. בנוסף אירועים המתקיימים בקפיטול הם אירועים ציבוריים לקהל הרחב. אחד מהם הוא קונצרטים שמתקיימים לעיתים קרובות. אירוע חשוב שמתקיים בבניין הקפיטול הוא טקס השבעתו של הנשיא האמריקאי. בניין הקפיטול מכיל את בית הנבחרים והרשות המחוקקת שתפקידם להעביר חוקים ולעבוד אחד עם השני בדרכי דמוקרטיה . | ||
+ | לסיכום, הנרטיב המסר והאירועים שמתקיימים בבניין הקפיטול מעבירים שהוא סמל לחירות ודמוקרטיה בקרב תושבי ארה"ב. | ||
== טבלת איפיון לפי תחומי חיים == | == טבלת איפיון לפי תחומי חיים == |
גרסה מ־12:41, 10 באפריל 2013
תוכן עניינים
הגדרת המושג
ניתוח מקור ראשוני
טבלת עזר לזיהוי הנרטיבים
נרטיבים | אגדה/ סיפור/ מקרה מיוחד המתקשר לאתר ההיסטורי | פסטיבלים/ תהלוכות/ מועדים/ חגים/ המתקשרים לאתר ההיסטורי | הפרטים באתר ההיסטורי המצביעים/ מעידים על נרטיבים |
---|---|---|---|
טקסט התא | טקסט התא | טקסט התא | טקסט התא |
טקסט התא | טקסט התא | טקסט התא | טקסט התא |
טקסט התא | טקסט התא | טקסט התא | טקסט התא |
פיסקה אודות הנרטיבים
אלמוג
במהלך שיעורי היסטוריה חיפשתי ומצאתי סיפור שמתקשר לעיר ניו יורק ובעקיפין לאתר פסל החירות. בשנת 1624 קנו ההולנדים שהיו מראשוני האירופאים באזור את האי מנהטן מידי האינדיאנים בתכשיטים ששווים לא עולה על 24$. תחילה האמינו, כי מצוי בשטח פוטנציאל רב אך כעבור זמן מה וויתרו על השטח לטובת הבריטים. קנייה זו היוותה את הבסיס למטרופולין ניו יורק שאנו מכירים היום, וסביר להניח שהמציאות הייתה משתנה אילו האירוע לא היה קורה. פסל החירות נבנה בעיר שנים אחר כך בקרבת מקום ב-1886. במקור, הוא היה מתנה מהצרפתים לאומה האמריקאית במסגרת חגיגות 100 שנה לעצמאותה. הפסל הוא סמל לחירות וכיום משמש גם כמוזיאון. אחד המועדים שמציינים באתר בימינו, הוא יום זכויות האדם בהקשר של חירות. מועד זה משקף את הנרטיב האמריקני-מציג את החופש שמובטח לעם, והטענה היא שגם לכל שאר העולם. פרט אדריכלי שקשור לנרטיב הוא הכתר של הדמות במבנה. לכתר 7 קרניים, שמייצגות את 7 היבשות ואת כל העמים שבהם. הרעיון של החירות העולמי, לא משתקף ולא מתייחס אל האינדיאנים והעבדים השחורים. מכאן נובע שאיבדו את חירותם עם התבססות השלטון האירופי באמריקה. לסיכום, הנרטיב האמריקני מוצג בבהירות, אך נוגד דוחק את הנרטיב האינדיאני שלא מוצג.
____________________________________________________________________________________________________________________________________________
תמיר במהלך השיעורים האחרונים חיפשתי ומצאתי מאתר האינטרנט של בניין הקפיטול שעיצוב הבניין נלקח מיוון ורומא על ידי האדריכל תומאס יו וולטר שרצה שהבניין ישדר דמוקרטיה כמו ביוון העתיקה. תומאס קיווה שעיצוב הבניין ישפיע על בית הנבחרים והנציגים בקונגרס לדמוקרטיה ושיוויון. בעקבות עבודתו הקפיטול הפך לסמל הדמוקרטיה בארצות הברית. תומאס העביר את המסר שהאבות המייסדים רצו להעביר דרך בניין הקפיטול. התוספות בבניין הקפיטול הם העמודים בצפון ובדרום וכיפת הברזל. תומאס בנה גם אותם על פי המבנים ביוון העתיקה. בנוסף אירועים המתקיימים בקפיטול הם אירועים ציבוריים לקהל הרחב. אחד מהם הוא קונצרטים שמתקיימים לעיתים קרובות. אירוע חשוב שמתקיים בבניין הקפיטול הוא טקס השבעתו של הנשיא האמריקאי. בניין הקפיטול מכיל את בית הנבחרים והרשות המחוקקת שתפקידם להעביר חוקים ולעבוד אחד עם השני בדרכי דמוקרטיה . לסיכום, הנרטיב המסר והאירועים שמתקיימים בבניין הקפיטול מעבירים שהוא סמל לחירות ודמוקרטיה בקרב תושבי ארה"ב.